בעיות שמיעה (ליקויי שמיעה) בעקבות תאונת עבודה

ליקויי שמיעה – מבט מחודש על פגיעה מעבודה

תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה על פי חוק הביטוח הלאומי, אם לא הוכח ההיפך.

אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

כיצד תוכר פגיעה בעבודה כמחלת מקצוע ?

על פי חוק הביטוח הלאומי, שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא מחלת מקצוע. בחוק הביטוח הלאומי קיימת רשימה סגורה של מחלות אש, לאחר בדיקת קשר סיבתית, יכולות להיות מוכרות כמחלות מקצוע.

 אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו במי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

קיימים שני סעיפים על פי חוק הביטוח הלאומי המגדירים באופן קשיח את התנאים בהם יוכר ליקויי כמחלת מקצוע:

בקע מפשעתי

אין רואים בו כתוצאה מפגיעה מעבודה אלא אם נגרמים מס' תנאים מצטברים.
 על פי סעיף 84. לחוק הביטוח הלאומי בקע מפשעתי -  
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
(1)   הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
(2)   עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.
(3)   הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם,
להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם.
ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

סעיף 84א. ליקוי שמיעה

א)   אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970
(2)   כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים
(3)   הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

• (א)   היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
• (ב)   היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
• (ג)   רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)   כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה.

(2)   הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.

(3)   הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית..

כדי לבדוק פגיעה בשמיעה ראשית יש ללכת למכון לבדיקת שמיעה  (אודגיומטריה), שם יקבע לחוד לגבי כל אוזן יכולת השמיעה.

איך קובעים את רמת השמיעה? 

כדי לדעת אם אכן נגרמה ירידה בשמיעה ע"י תאונת עבודה, הקביעה היא על סמך ספי הצלילים הטהורים:

• 26-40 קל.
• 41-55 בינוני.
• 56-70 בינוני-חמור.
• 71-90 חמור.
• 90 עמוק.
  

בדיקה נוספת שנעשת היא בדיקת סף השמיעה של מילים:

העוצמה הנמוכה ביותר בה הנבדק מסוגל לשמוע 50% משורת מילים בת 2 הברות (לדוגמא שולחן, צמיד).
במידה ורושמים בעיה פונקציונאלית – משמע הרופאים מצאו שעובדים עליהם...

תופעה שמלווה נזק לאוזן הפנימית. תחושה של קול ללא גירוי אקוסטי חיצוני.
מדובר בסימפטום ולא במחלה.

טינטון אובייקטיבי – גם הבודק או אדם אחר יכולים ממש לשמוע את הצליל אשר לרוב נובע מפטלוגיה של כלי הדם.
טינטון סוביקטיבי – תחושה של קול שאין לו אחיזה במציאות, רק אותו אדם שומע.
ישנם גורמים נוספים לטינטון: לחץ נפשי גורם להגברת המודעות לטינטון כמו גם דיכאון.

אדם המעוניין שיכירו בפגיעתו כתאונת עבודה צריך להוכיח קשר סיבתי.

אדם המעוניין בהכרה בפגיעה כתאונת עבודה או לחלופין כמחלת מקצוע יפעל על פי החוק באופן מצטבר שכן משנת 2005 החליטו לצמצם ולהקשות על הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה ועל הכרה בפגיעות מסוימות נוספות כפגיעה מעבודה.

על מנת שיכריו בפגיעה במחלת מקצוע יש לפעות בהתאם להוראות סעיף 84 א' אשר מצטרף לסעיף 84 (בקע מפשעתי).
גם אוטם הלב יכול להיות מרקע של תאונת עבודה ויוכר כתאונת עבודה.

,tub, gcusv njk, nemug njku, gcusv ,tubu, gcusv