משרד עורכי דין לרשלנות רפואית

אלפי אנשים עוברים מקרים של רשלנות רפואית ברמות שונות ואף לפעמים אינם מודעים לכך שהבעיה החוזרת או תופעות הלוואי הן תוצאה של רשלנות רפואית של הרופא המטפל, המנתח, בית החולים או קופת החולים.

רשלנות רפואית בהגדרה הנה תוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי ואשר יכולה הייתה להימנע.
תוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי הנה גרימת נזק לחולה במקום להועיל לו.

דוגמאות נפוצות של רשלנות רפואית

* רשלנות רפואית בזמן הריון או לידה
* רשלנות רפואית של רופא מנתח בניתוח פלסטי או רשלנות בזמן הסרת שיער בלייזר שגרמו לצלקות
* רשלנות רפואית בזמן ניתוח אורטופדי (עמוד שדרה, איחוי רצועות בברך)
* רשלנות רפואית של רופא שיניים אשר גרם לנזק מתמשך לשיניי המטופל אשר גרר מס' טיפולים רב
* גילוי מאוחר או רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית או סרטן השד.
* הנחיות לקויות של רופאים אשר בעקבותיהם נגרמה הידרדרות במצב המטופל ואף נכות או ליקוי בלתי הפיך

4 תנאים העיקריים לקביעת רשלנות רפואית

על מנת שטיפול רפואי שמסתיים בפגיעה של החולה ייחשב רשלנות, ארבע תנאים עיקריים צריכים להתקיים: קיומה של חובת זהירות, הפרת החובה, שיגרם נזק ושיהיה קשר בין הפרת החובה לנזק.

אם כן, רשלנות רפואית היא מקרה בו המערכת הרפואית (רופאים, קופות החולים, בתי החולים ומכונים רפואיים) חייבת בחובת זהירות כלפי החולה ומפרה את אותה חובה וכתוצאה מהפרת החובה נגרם למטופל נזק רפואי, גופני ולפעמים כאב וסבל.

הדבר הנכון לכל טיפול רפואי אשר בו הרופאים צריכים לפעול בדרך מסויימת ומסיבה כלשהי בוחרים בדרך אחרת הפוגעת בחולה. בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתחום הרשלנות הרפואית, ובית המשפט החל לפסוק פיצויים גם לחולים שנפגעו במהלך טיפול רפואי ולו רק בשל העובדה שלא הסכימו לקבלת הטיפול, אף אם הטיפול היה נכון. בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי ,התרשלו והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו. לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש לצרף לתביעה, חוות דעת רפואית של מומחה, הקובעת באופן ברור כי אכן היתה התרשלות, וכי קיים קשר סיבתי ברור בין הנזק הגופני שנגרם לנפגע לבין מעשהו או מחדלו של הרופא או המוסד הרפואי.
הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא במעשה או מחדל בביצוע פעולה רפואית או מסירת מידע או בהימנעות מהם או אבחנה שגויה שהביאה לניתוח. לדוגמא, אם הרופא לא מסר למטופל מידע כי עליו ליטול את התרופה במינון מסוים או שקיימת תרופה חלופית הרי שהפרת החובה עשויה להצמיח לנפגע זכות לתבוע אם נגרם נזק רפואי כתוצאה מהפרת החובה.

בשנת 1996 נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המעגן את עיקר זכויותיו של החולה או כל אדם המקבל טיפול בידי המערכת הרפואית, והינו כלי בשמירה על זכויות המטופל הנמצא במערכת יחסים של מטפל ומטופל.חלק עיקרי בחוק זכויות החולה עוסק בקבלת הסכמה מדעת של החולה בעת טיפול רפואי. משמעות הדבר היא שרופא לא יכול לתת לחולה טיפול רפואי ללא הסכמתו המפורשת, וגם הטיפול הרפואי שניתן ללא הסכמה עשוי להוות בנוסף על עוולה של הפרת חובה חקוקה, גם רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל טיפול רפואי. אל לנפגע לחשוש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמכה ברשלנות רפואית בכל פעם בו הינו חושש כי נעשתה בו רשלנות רפואית. זו הזכות המלאה של כל נפגע לקבל את כל המידע אודות הטיפול הרפואי שניתן לו.