פיצויים כספיים בגין רשלנות ציבורית - פגיעה בשטח ציבורי

תביעת רשלנות ציבורית באה לפצות אותך במקרה וניפגעת בשטח ציבורי

אדם אשר נפגע ברחוב, כתוצאה מממכשול/ מפגע כלשהו, או שנפגע בהיותו בפארק מים/ פארק שעשועים, בבית מלון, במסעדה או בכל מקום ציבורי אחר, יכול אף הוא לקבל פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ישירות מבעל המקום או הרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה אירעה התאונה, או באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותה.

במקרה של תאונה בשטח ציבורי, יש להוכיח כי אירעה כתוצאה מרשלנות של בעל המקום בו אירעה התאונה, על מנת לקבל פיצוי כספי לנזקי הגווף שנגרמו בתאונה. התאונה יכולה לקרות עקב מדרכה משובשת, בור ביוב פתוח או שאינו סגור כדבעי, רצפה רטובה, מדרגות לא תקינות (ללא מעקה/ פסים למניעת החלקה), העדר תאורה מספקת וכיוב'.

מיד לאחר הפגיעה, חשוב לצלם את מקום התאונה עם המפגע, על מנת שהצילום יהווה ראיה לקיומו. כמו כן חשוב לקחת פרטי עדי ראיה שהיו נוכחים במקום בעת התאונה. בנוסף, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי ולתאר בפירוט לרופא את הגורם לפגיעה ואת כל פרטי התאונה.

דוגמאות לגופים שניתן לתבוע על רשלנות:

עיריה או רשות מקומית (במקרים של נפילה בכביש או במדרכה וכדו')
מועדון ספורט, מועדון חברים, מתנ"ס, בית ספר.
בריכת שחיה.
בית מלון, אכסניה או בית הארחה.
קניון, מרכז קניות, חנות ומסעדה.
קבלן או חברה קבלנית
ועוד.

פגיעה במקום ציבורי

חשוב לדעת שכמעט בכל מקום קיים תמיד מי שאחראי.

במקרים רבים סובלים עוברי-אורח נזקי גוף של ממש אך אינם פועלים לקבלת פיצוי, מתוך מחשבה כי לא קיים/ לא נמצא האחראי על הנזק.

לא כדאי לשלול על הסף את הסיכוי לקבל פיצוי. הרשויות המקומיות, למשל, אחראיות על-פי דין לשטחים הציבוריים המצויים בתחומן, בין אם מדובר בכביש, במדרכה, בגן ציבורי או במדרחוב. החוק קובע למשל, בעניין רחובות, כי על עירייה מוטלת החובה "לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט, וכן למנוע ולהסיר מכשולים והסגת-גבול בו", על עירייה אף לנקוט אמצעי-זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות.

על כן, אדם אשר נפגע ברחוב, כתוצאה מקיומו של מפגע כלשהו על המדרכה או על הכביש, או שנפגע בעת היותו בפארק מים, פארק שעשועים, בבית מלון, במסעדה, גינה ציבורית, אולם קולנוע, גן חיות, קניון או בכל מקום ציבורי אחר, זכאי אף הוא לקבל פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ישירות מבעל המקום או הרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה אירעה התאונה, או באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותה. אולם יודגש שוב כי פיצוי זה ייתנן אך ורק אם יוכיח הנפגע כי בעל המקום (מקרקעין) או המפעיל של המקום התרשלו (עצם קיומו של מפגע מהווה התרשלות) וובשל כך נגרם מפגע שהביא לתאונת הנפילה. הגורם לתאונה כאמור, יכול להיות מדרכה משובשת, בור ביוב פתוח או שאינו סגור כדבעי, רצפה רטובה, מדרגות לא תקינות, העדר תאורה מספקת וכיוב'.
על בעל המקרקעין מוטלת החובה למנוע מפגעים שעלולים לסכן את הציבור שעובר או מוזמן למקרקעין. כך למשל אם ברצפת הקניון קיימת מדרגה נסתרת אשר הולך רגל עלול למעוד בה מדובר במפגע שעל בעלי הקניון ומפעיליו מוטלת החובה למנוע אותו או להזהיר את הציבור בפניו באמצעות שילוט מתאים. גם תאונת נפילה אשר נגרמה בשל תכנון לקוי של מדרגות, כגון: העדר מקעה או פסים למניעת החלקה, יכולה להוות עילה לתביעה לקבלת פיצויים. למרבית חלקי מבנים (כמו: מדרגות, מעקים, שיפועים ועוד) יש תקני בטיחות מחייבים בחוק. סטייה מהתקן הינה בגדר התרשלות אשר בעל המקרקעין יכול שיחויב בגינה בפיצויים אם ארעה תאונה בעקבותיה.

מיד לאחר הפגיעה, חשוב לצלם את מקום התאונה עם המפגע, לקחת פרטי עדי ראיה ולפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי תוך פירוט נרחב של נסיבות התאונה.

יש כמובן לשמור ולאסוף את מלוא התיעוד הרפואי והקבלות לאחר התאונה.

בכל מקרה של תאונת נפילה או תאונה במקום ציבורי מהסוג המפורט לעיל, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הנזיקין.

דוגמאות למקרים מהפסיקה:

במקרה מסוים בו נפטר ילד בגן ציבורי, כתוצאה מפגיעה של ענף עץ שנפל על ראשו, הגישו הוריו תביעת נזיקין נגד העירייה כאחראית על הגנים הציבוריים – והתביעה התקבלה.
במקרה אחר שיחקו ילדים בחצר בית ולאחר מכן יצאו מהחצר לכיוון רחבה ציבורית והחלו לשחק בקרבתה של ערימת חול. במהלך המשחק נפגע אחד הילדים בעינו כתוצאה מסיד שחדר לתוכה. בשל נזק שנגרם לעינו של הילד חויבה הרשות המקומית לשלם סכום של 134,000 ₪ להוריו.

במקרה נוסף פוצתה על-ידי הרשות המקומית גננת שמעדה על מדרגה תוך ניסיון להרים קרטון שנמצא עליה ואשר חסם את דרכה ואילו במקרה אחר חויבו הן העירייה והן המדינה בתשלום של יותר מ-170,000 ₪ למשפחתו של אדם שטבע בחוף רחצה מוכרז אגב ניסיון להציל קטין מטביעה.

במקרה אחר שאירע נפצע קטין בעת שחלק מספסל ציבורי שעמד ברחוב, העשוי בטון, נפל על רגלו. בשל כך חויבה העירייה לפצותו בסך של כ-70,000 ₪.

בע"א 2203/00 עיריית פתח תקוה נ' משולם לאה, תק-מח 2002 (4) 897, דובר במקרה בו התובעת הלכה על מדרכה בפתח תקוה, ובשל מפגע של סדק במדרכה, שגרם להבדלי גובה, נפלה ונגרם לה שבר באצבע שבכף יד ימין. בימ"ש השלום בהרצליה שדן כערכאה ראשונה, פסק כי מהצילומים נראה מפגע ברור של סדק במדרכה שגרם להבדלי גובה, אשר בהחלט יכולים לגרום להיתקלות ונפילה. זאת ועוד נקבע כי כולי עלמא לא פלגי כי על העירייה לטפל במפגעי בטיחות המצויים בדרכים שבטיפולה ובאחזקתה, וכאשר יש מכשול במקום הנתון לאחזקתה, מוטלת עליה חבות במקרה של פגיעה בגינו. לאור האמור דחה ביהמ"ש את טענת הנתבעת כי אין המדובר במכשול של ממש, ופסקה לתובעת פיצוי בסך של 252,487 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 50,000 ש"ח.