תאונות עבודה \ מחלות מקצוע

דוגמאות לתאונות עבודה:

• עובד בבניין או במפעל תעשייתי שנפל, מעד או החליק בתוך תחומי המפעל או מקום העבודה, יוגדר כנפגע בתאונת עבודה.
• נפילת ארגז או כל חפץ אחר על ראשו של עובד או על איבר אחר בגופו, בתוך תחומי המפעל או מקום עבודתו – תאונת עבודה.
• תאונת דרכים בהיות העובד הולך רגל, נהג או נוסע בדרכו לעבודה, במהלכה או בדרך חזרה ממנה וכמובן עובד שהינו נהג או שליח – תאונת עבודה.
• מקרה בו העובד יוצא את תחומי מקום העבודה, מחליק או נפגע באופן אחר תוך כדי ביצוע משימתו בשליחות מעסיקו, גם זו תאונת עבודה
• עובד שנפגע ממכשיר מסוכן כגון מסור, מכונת חיתוך, פטיש וכדו' במהלך עבודתו, גם אם בוצעה מחוץ למקום העבודה, למשל בבית לקוח, תוכר כתאונת עבודה.
• עובד שנפגע במהלך עבודתו בפיגוע חבלני, פגיעתו מהווה גם תאונת עבודה.
• נוזל שהותז על גופו של עובד וגרם לו לפגיעה, צריבה וכדו' יוכר כתאונת עבודה.
• תאונה שאירעה לעובד במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, עת עשה להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק לגוף או רכוש.
• עובד שנפגע עקב נפילה או פגיעה או החלקה או תאונה באירוע של החברה (יום כיף \ יום גיבוש וכו')
• עובד שנשלח לנסיעה בחו"ל במסגרת עבודתו ונפגע או עבר תאונה גם היא תחשב תאונת עבודה.

ראשית על אדם שנפגע בתאונת עבודה, לדאוג לקבלת טופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה ("טופס 250") ממעסיקו.

באמצעות טופס זה יוכל הנפגע לקבל טיפול רפואי בקופ"ח ולקבל מרופאו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה".

הפניה הראשונה למוסד לביטוח לאומי הינה באמצעות טופס "הודעה על פגיעה בעבודה" אותו יש למלא ולהגיש לביטוח הלאומי (התביעה). זהו טופס רב חשיבות שיש למלא לאחר ייעוץ והכוונה מקצועיים, שכן מחדלים במילוי הטופס, עלולים לגרום לנזקים ולמצבים בהם הנפגע לא יהנה מזכויות המגיעות לו. 

מומלץ להגיש תביעה לתאונת עבודה לאחר סיום ימי המחלה וקבלת מלוא דמי הפגיעה להם זכאי הנפגע

בנסיבות המקרה הספציפי שלו. באמצעות טופס זה עותר הנפגע להיבדק ע"י ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, על מנת שיקבעו נכויותיו כתוצאה מפגיעתו בעבודה. את הטפסים ניתן להוריד, להדפיס ולמלא, מאתר האינטרנט של המוסד לביטוח הלאומי.

לאחר הגשת התביעה, מוזמן הנפגע לועדה רפואית בסניף המוסד לביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, בה נבדק הנפגע ע"י רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי.

יודגש כי יש להגיע לועדות אלה בליווי עורך דין, אשר מעבר לבדיקתו הפיזית של הנפגע, יסביר ויבהיר מהם אחוזי הנכות להם זכאי הנפגע, על מנת למקסם זכויותיו. נכות שנקבעה לנפגע ע"י ועדה רפואית, והיא מתחת ל- 9% לצמיתות (כאשר מדובר בפגיעה שאירעה לאחר חודש 4/06), אינה מזכה בתשלום כלשהו. אשר לפגיעות שאירעו לפני חודש 4/06, נכות בשיעור של 5% ומטה, שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, אינה מזכה בתשלום.נכות בשיעור של 9% - 19% לצמיתות מזכה במענק נכות חד פעמי, אשר גובהו נגזר משכרו של הנפגע כפי שהוצהר בביטוח הלאומי.

נכות מעל 20% לצמיתות מזכה קבלת קצבת נכות חודשית אשר תשולם לנפגע עד לתום תוחלת חייו (או עד לגיל פרישה, אז זכאי הנפגע לקצבת זיקנה, ואז תשולם לו קצבה אחת, הגבוהה מבין השתיים).

גם קצבה זו נגזרת מבסיס שכרו של הנפגע כפי שהוצהר במוסד לביטוח הלאומי.על קביעת נכות של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער למוסד עצמו בתוך 30 ימים, אז יזומן הנפגע לועדה רפואית לעררים, אשר תתקיים אף היא בין כותלי המוסד לביטוח הלאומי.  

במקביל לפניה למוסד לביטוח הלאומי כמפורט לעיל, יכול הנפגע לבחור במסלול נוסף ומקביל, של פניה למעסיק להפעלת ביטוח חבות מעבידים. המעסיק בד"כ מבטח את עובדיו בביטוח חבות מעבידים, אשר נועד בין היתר, גם למקרים בהם נפגע העובד במהלך עבודתו. לצורך קבלת פיצוי מחברת הביטוח המבטחת את העובד, יש להוכיח כי התאונה אירעה בעקבות רשלנות של המעסיק, או אי שמירה על כללי בטיחות וכיוב'.

לצרוך תביעה זו חשוב ראשית לדווח למעסיק על קרות התאונה, אפילו אם לא אירעה במקום העבודה. כן חשוב כי כבר בפניה הראשונית לקבלת טיפול רפואי בעקבות התאונה, יצויין הגורם לתאונה, ולוודא כי הרופא רשם את מלוא הפרטים. כמו כן חשוב לצלם את מקום התאונה, ובו המפגע שגרם לתאונת עבודה. 

כשמדברים על תאונת עבודה חושבים מיד על נפילה מפיגום, פגיעה ממכונה וכדו'. אולם, בחוק הביטוח הלאומי, יש כללים מיוחדים שתכליתם להרחיב את הכיסוי שמעניק החוק לעובדים. בין השאר קובע חוק הביטוח הלאומי כי תאונה אשר אירעה לעובד, בדרכו מביתו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו את ביתו – תיחשב אף היא  לתאונת עבודה והעובד יהיה זכאי לכל הפיצויים וההטבות שמעניק חוק הביטוח הלאומי. 

מכאן יוצא, כי כל תאונת דרכים אשר אירעה לאדם שעה שהוא נוהג במכוניתו אל מקום עבודתו או כשהוא מוסע ממקום עבודתו אל ביתו במכונית של חבר או בהסעה מאורגנת, או שהוא נפגע כהולך רגל או ברכיבה על אופניים – גם תאונת דרכים אך גם כתאונת עבודה ויחולו עליה כל הוראות חוק הביטוח הלאומי. ברור כי תאונת דרכים שאירעה לאדם שעיסוקו בנהיגה, כמו נהג מונית או אוטובוס או שליח ואף נהג מלגזה המסיע מטענים, תיחשב גם היא לתאונת עבודה. 

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, או מן העבודה בחזרה לביתו, זכאי איפוא לכאורה, להנות משני העולמות: פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ופיצויים בחברת הביטוח, אולם אין הדבר כך. כלל יסוד בנזיקין הוא כי אדם שנפגע, זכאי "להשבת המצב לקדמותו", ואינו יכול "להרוויח" מקרות הנזק.

התוצאה היא שאם נגרם נזק לאדם, אומדים את הסכום הכולל של הנזק, והנפגע אינו זכאי לקבל מכל המקורות יחד, יותר מאשר אותו פיצוי שנקבע לו. כל מה שקיבל הנפגע או יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, יבוא על חשבון זכאותו מחברת הביטוח עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חשוב לציין בהקשר זה כי טובת הנאה שצמחה לנפגע בעקבות התאונה, כתוצאה מחוזה ביטוח שעשה לעצמו (כגון ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים, תאונות אישיות וכדו'), אינה

מובאת בחשבון, שכן הנפגע שילם עליה פרמיה במשך שנים, ולפיכך הסכומים שיקבל בגינה לאחר התאונה, לא ינוכו מתביעתו.